יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: משלב נמוך.
| ||
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: משלב נמוך. | |
מיני-אלבום מאת N.W.A | ||||||
יצא לאור | 16 באוגוסט 1990 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | 1989–1990 | |||||
סוגה | גנגסטה ראפ | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 23:17 | |||||
חברת תקליטים | Ruthless Records | |||||
הפקה | ד"ר דרה ו-DJ Yella | |||||
| ||||||
100 Miles and Runnin' הוא מיני-אלבום של להקת N.W.A שיצא לאור ב-16 באוגוסט 1990 באמצעות חברת התקליטים רות'לס רקורדס. זהו אלבומה הראשון של הלהקה מאז עזיבתו של הראפר אייס קיוב את הלהקה, בעקבות בעיות כלכליות. האלבום הגיע למעמד אלבום זהב באיגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי ומכר יותר מחצי מיליון עותקים.
המיני-אלבום מהווה נקודת מפנה בלהקה, אשר עברה משירי מחאה נגד המשטרה, לשירים נגד גזענות ושוביניזם. השיר הראשון נקרא כשם האלבום, "100 Miles and Runnin'", זהו שיר הנושא במיני אלבום והוא הושמע עשרות פעמים ברדיו ובטלוויזיה. בווידאו קליפ לשיר מצולמת הלהקה בורחת מהמשטרה ולועגת ל-FBI שניסו לעצור את הלהקה מהקלטת שירים, בשל שירם "Fuck The Police" מהאלבום Straight Outta Compton.
ד"ר דרה הוסיף לשיר "Just Don't Bite It", שיר פרודי שובינסטי על ניצול נשים, גרוב סינטיסייזר איטי וביטים פאנקיים אשר לא טיפוסיים לשירים מסוג זה. עוד שיר פרודי מהאלבום הוא "Sa Prize Pt. 2" שמארח את הכותב של הלהקה, The D.O.C., הוא המשך לשיר המחאה "Fuck The Police" מאלבומם הקודם, בו הם מקללים את המשטרה שוב, על אף האזהרה של ה-FBI.