Back تسجيلات مكتشفة (تقنية سينمائية) Arabic Metratge apropiat Catalan Found Footage German Found footage (film technique) English Metraje encontrado (género) Spanish Aurkitutako metraje Basque ویدئوی پیداشده Persian Found footage (genre) French ファウンド・フッテージ Japanese 파운드 푸티지 Korean
Found Footage (מושג שאול בעברית: פָאוּנְד פוּטֵג'; בתרגום חופשי: קטעי וידאו שנמצאו) היא תת-סוגה של סרטי מתח עלילתיים שבהם העלילה מוצגת כהקלטות וידאו גולמיות שנעשו על ידי אחת או יותר מהדמויות שהיו מעורבות בהתרחשות. ההקלטות אבדו כביכול, אך נמצאו על ידי מישהו אחר בחלוף הזמן, בדרך כלל כאשר המעורבים, כולם או חלקם, מתים או נעדרים. לעיתים יוצגו הצילומים עם עריכה ופרשנות של מי ש"מצא" אותם, ואצל הצופה נוצרת אשליית צילום וידאו אותנטי של אירוע שהתרחש במציאות. סגנון קולנועי זה משמש לרוב בסרטי אימה, תופעות על-טבעיות ומסתורין, אך מכיוון שטכנולוגיות הצילום זולות יחסית, הסגנון משמש גם בסרטי פשע, מלחמה, קומדיות וסדרות טלוויזיה.
סרט מוגדר כפאונד פוטג' כאשר למצלמה יש תפקיד בעלילה ומקור ידוע בסרט (On screen; בניגוד לסרטים עלילתיים שבהם המצלמה חיצונית להתרחשות - Off screen). האירוע לא היה המניע לצילום, אלא התרחש בזמן שנעשו צילומים מסיבות אחרות, והמעורבים נקלעו אליו בעל כורחם[1].
במקורה, פאונד פוטג' היא סוגה מובחנת העומדת בפני עצמה וכוללת שילוב של קטעי סרטונים אותנטיים בסרטי תעודה, פרסומות ווידאו קליפים מוזיקליים. ואולם, ההגדרה הוחלה גם על סרטים בדיוניים הנחזים כתיעודיים. כבר בשנת 1974 השתמש אורסון ולס בטכניקה זו בבימוי הסרט "ז' זה זיוף" (אנ') על זייפן האמנות אלמיר דה הורי. ולס שילב בסרט קטעים תיעודיים אמיתיים של דה הורי, וכן פנה לצופים מחדר העריכה כדי לשכנע אותם ב"אמיתות" הסיפור. בזכות סרט זה נחשב ולס לממציא הקולנוע המוקומנטרי[2][3][4][5]. באופן דומה יצר הבמאי סטיוארט קופר בשנת 1975 את סרט המלחמה העלילתי "Overlord" שבו שילב צילומים אותנטיים של הפלישה לנורמנדי[6][7].
מחשש לבלבול עם סרטי קולאז' של קטעים אמיתיים שנאספו ממקורות שונים, יש המקפידים לציין "קטעי וידאו מפוברקים שנמצאו" (Faux Found-footage), ואילו חוקר הקולנוע דייוויד בורדוול חולק על עצם המושג "קטעי וידאו שנמצאו", ומעדיף להגדיר את הגימיק הזה בסרטים בדיוניים כ"קטעי וידאו שהתגלו" (Discovered Footage). מבקר הקולנוע הישראלי דורון פישלר סבור שהמושג הנכון הוא Assembled Footage (בעברית: קטעי וידאו מקובצים), מכיוון שכל שוט הגיע ממצלמה שיש לה קיום מוצדק בסרט[8].
בניתוח של 500 סרטי פאונד פוטג', אתר Found Footage Critic זיהה ארבע פרספקטיבות צילום[9]:
- פרספקטיבה של גוף ראשון – הדמות הראשית חווה את האירוע בעודה אוחזת במצלמה, והצופה רואה את ההתרחשות מנקודת מבטה. עבור פרספקטיבה זו, משתמשים בטכניקת צילום מנקודת מבט (POV - Point of View Shot), המכונה גם מצלמה סובייקטיבית (אנ').
- מוקומנטריה (לחלופין: סגנון פסאודו-דוקומנטרי) – צילום ראיונות או תחקירים מדומים אודות האירוע.
- פרספקטיבה חדשותית – כביכול, צוות חדשות מקצועי מסקר אירוע, והצופה רואה את ההתרחשות "דרך" מצלמת הטלוויזיה.
- פרספקטיבה של מצלמת אבטחה – מצלמה נייחת המצלמת באופן אוטומטי אירוע המתרחש במרחב שהמצלמה מכסה.
מידע בדף זה ללא הפניות למקורות, מבוסס על שני מאמרים: מאמר בבלוג של דייוויד בורדוול[10] ומאמר באתר Found Footage Critic[9].
- ^ Berkowitz, Joe, 8 Killer Tips For Making Found Footage Horror Movies, From The “V/H/S” Series Directors, Fast Company, 21.11.2014
- ^ מיהו אורסון ווילס שהמציא את הקולנוע המוקיומנטרי?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
- ^ ליברגל, עופר, אורסון וולס – סרטים גדולים אחרים, באתר סריטה, 25 במאי 2011
- ^ Vasquez, Josh, F for Fake, Slant, 18.2.2005
- ^ French, Philip, F for Fake – review, The Guardian, 26.8.2012
- ^ Overlord, The Criterion Collection
- ^ אוטין, פבלו, סיפורו של חייל, באתר האוזן השלישית, 1 במאי 2007
- ^ פישלר, דורון, ביקורת: כרוניקה בזמן אמת, באתר עין הדג, 1 בפברואר 2012
- ^ 1 2 "Found Footage Film Genre - Found Footage Critic". Found Footage Critic (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2017-07-09.
- ^ Thompson, Kristin & Bordwell, David, Return to Paranormalcy, David Bordwell's Website on Cinema, 13.1.2012