![]() | ||||||
אלבום אולפן מאת הדלתות | ||||||
יצא לאור | 19 באפריל 1971 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | דצמבר 1970 - ינואר 1971 | |||||
סוגה | רוק פסיכדלי,[1] בלוז רוק | |||||
שפה |
אנגלית ![]() | |||||
אורך | 48:25 | |||||
חברת תקליטים | אלקטרה רקורדס | |||||
הפקה | הדלתות, ברוס בוטניק | |||||
| ||||||
| ||||||
![]() ![]() |
L.A. Woman הוא אלבום האולפן השישי של להקת הרוק האמריקאית הדלתות, שיצא לאור ב-19 באפריל 1971 על ידי חברת התקליטים אלקטרה רקורדס. זהו האלבום האחרון בו השתתף הסולן ג'ים מוריסון בעודו בחיים, עקב מותו בדיוק חודשיים ושבועיים לאחר יציאת האלבום, אם כי הוא הופיע לאחר מותו באלבום An American Prayer משנת 1978. באלבום זה, הדלתות חוזרים לסגנון הבלוז שהפך לנפוץ. האלבום הוקלט ללא המפיק פול רוטשילד לאחר שעזב את הלהקה בשל חוסר האיכות בהופעות האולפן שלהם. לאחר מכן, הלהקה הפיקה את האלבום במשותף עם מהנדס הקול הוותיק ברוס בוטניק.
האלבום כולל כמה מהשירים המצליחים ביותר של הלהקה כמו "Love Her Madly", שיצא כסינגל במרץ 1971, לפני יציאת האלבום, והגיע לטופ 20 בבילבורד הוט 100, והשיר "Riders on the Storm" שזכה גם הוא להצלחה במצעדים. עם יציאתו, הגיע האלבום למקום התשיעי בבילבורד 200[2] ולמקום ה-28 במצעד האלבומים הבריטי.[3] בשנת 2003, האלבום מוקם במקום ה-362 ב-500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים במגזין המוזיקה המשפיע, הרולינג סטון.
מבקרים כמו ריצ'י אונטרברגר ודייוויד קוונטיק כינו את L.A. Woman כאחד האלבומים הטובים ביותר של הדלתות, וציינו את הביצועים הקוליים של מוריסון ואת חזרתה המופשטת של הלהקה לשורשי הבלוז-רוק שלה.[4][5]
ב-2012, יצא האלבום במיקס חדש 5.1 עם רצועות בונוס של שירים אשר לא שוחררו על ידי הלהקה.