3GPP Long Term Evolution (או LTE) הוא תקן לתקשורת אלחוטית מהירה של מכשירים ניידים כדוגמת טלפון סלולרי המבוסס על טכנולוגיות GSM/EDGE ו-UMTS/HSPA. הוא מגדיל את הקיבולת והמהירות בהשוואה לקודמיו, באמצעות שימוש בממשק רדיו שונה ביחד עם שיפור ליבת הרשת. התקן נוסח על ידי השותפים בקבוצת 3GPP החל משנת 2008 ומתואר במסמך 8 של הקבוצה. שיפורים נוספים של התקן מתוארים במסמך 9. LTE היווה את דרך השדרוג עבור רשתות הסלולר שהתבססו על רשת ה-GSM/UMTS ו-CDMA2000. מדינות שונות משתמשות בתדרי LTE שונים, כך שרק מכשירים התומכים במספר רב של תדרים, תומכים במספר מדינות רב.
בסוף 2010 הוגש LTE לאישור של איגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי (ITU), כרשת הדור הרביעי (4G)[1], אף על פי שהוא אינו עומד בסטנדרט LTE Advanced שאימץ לעצמו 3GPP כסטנדרט הבסיס של הדור הרביעי. רשת ה-LTE הראשונה נפרשה בשנת 2009 באוסלו וסטוקהולם[2].
במרץ 2019 פרסם איגוד ספקי הסלולר הבינלאומי (GSA) כי 717 ספקי סלולר פרשו רשתות LTE ברחבי העולם.