![]() | ||||||
שיר אירוויזיון בביצוע ז'אן-קלוד פסקל | ||||||
מדינה |
![]() | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
יצא לאור |
1961 ![]() | |||||
סוגה |
שאנסון ![]() | |||||
שפה | צרפתית | |||||
חברת תקליטים |
His Master's Voice ![]() | |||||
כתיבה | מוריס וידאלין | |||||
לחן | ז'אק דטין | |||||
| ||||||
שיר באירוויזיון | ||||||
מקום בגמר | 1 | |||||
ניקוד בגמר | 31 | |||||
![]() ![]() |
"Nous les amoureux" (בתרגום חופשי לעברית: "אנחנו, האוהבים") היה השיר הזוכה באירוויזיון 1961, שבוצע עבור לוקסמבורג על ידי הזמר הצרפתי ז'אן-קלוד פסקל.
השיר בוצע ארבעה-עשר בליל האירוויזיון (אחרי דריו קמפוטו שייצג את דנמרק עם השיר "Angelique" ולפני האליסונים שייצגו את הממלכה המאוחדת עם השיר "?Are You Sure"). עם סיום ההצבעה היא קיבלה 31 נקודות, דבר שהציב אותה במקום הראשון מבין 16 מדינות.
השיר מספר את סיפור האהבה המסוכלת בין הזמר לאהבתו (”הם היו רוצים להפריד בינינו, הם היו רוצים לעכב אותנו. מלהיות מאושרים.”). המילים נמשכות ומדברות על האופן בו היחסים שלהם נדחים על ידי אחרים אך סוף סוף יתאפשרו (”אבל הזמן יגיע [...] ואני אוכל לאהוב אותך בלי שאף אחד בעיר ידבר על זה. [...] [אלוהים] נתן לנו את הזכות לאושר ולשמחה.”). בהמשך הסביר פסקל כי השיר עוסק במערכת יחסים הומוסקסואלית ובקשיים העומדים בפניהם. מכיוון שנושא זה היה נחשב לשנוי במחלוקת בראשית שנות ה-60, הטקסטים אינם חד משמעיים ואינם מתייחסים למגדרם של האוהבים. זה איפשר להסתיר את המסר האמיתי של השיר, שלא הובן כך על ידי הציבור הרחב באותה תקופה.[1]
בגלל חריגת הזמן של התחרות, חזרתו של שיר זה לאחר ניצחונו לא הוצגה בבריטניה. הסיקור של בריטניה הסתיים זמן קצר לאחר סיום ההצבעה והכרזת השיר הזוכה.
מנצחת האירוויזיון בשנה שלאחר מכן, באירוויזיון 1962, הייתה הנציגה הצרפתייה איזבל אוברט, עם השיר "Un premier amour".
נציג לוקסמבורג באירוויזיון בשנה לאחר מכן, באירוויזיון 1962, היה קמילו פלגן עם השיר "Petit bonhomme".
השיר הוצג גם בעונה 2, פרק 6 של שירות חשאי מאוד.