מידע כללי | |
---|---|
יצרן | אינטל |
הבא | Intel Core |
Pentium M היא משפחה של מעבדי 32 סיביות חד-ליבתים x86 ניידים (עם מיקרו-ארכיטקטורת Intel P6 משפורת) שנחשפה לראשונה בינואר 2003, והוו חלק מפלטפורמת המחשבים הניידים של אינטל "כרמל", תחת שם המותג החדש שהושק אז - Centrino[1]. היא פותחה על ידי צוות אינטל ישראל במרכז הפיתוח בחיפה, בראשות דדי פרלמוטר[1].
למעבדי ה-Pentium M היה הספק תרמי מרבי (TDP) של 5–27 W בהתאם לדגם, והם נועדו לשימוש במחשבים ניידים (ולכן הסיומת "M" עובר Mobile). הם התפתחו מליבת המעבד האחרון ממותג Pentium III על ידי הוספת ממשק ה-front-side bus (FSB) של Pentium 4, ורכיבים משופרים של פענוח והנפקת הוראות, חיזוי ענפים משופר, תמיכה ב-SSE2 וזיכרון מטמון גדול בהרבה. ה-Pentium M נועד לענות על הביקורת שנמתחה על מעבדי הפנטיום 4 ששיווקה באותה עת למחשבים הניידים, שלא התאימו לצריכת האנרגיה הנמוכה הנדרשת ממחשוב נייד ונחשבו לבזבזני סוללה[2].
המעבד הראשון ממשפחת ה-Pentium M, היה בעל בשם הקוד "בניאס" (Banias), ואחריו הושק ה"דותן" (Dothan).
קו ה-Pentium M הוסר מהמחירונים הרשמיים של החברה ביולי 2009, כאשר המעבדים ממותגי Pentium M הוחלפו על ידי מעבד "יונה" כפול ליבה נייד ממותג Core עם מיקרו-ארכיטקטורה שונה.