![]() | ||||||
אלבום אולפן מאת פרינס | ||||||
יצא לאור | 30 במרץ 1987 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט |
מרץ 1986 – ינואר 1987 Lake Minnetonka home (מינקטוקה (אנ'), מינסוטה) Galpin Boulevard home (צ'נהאסן (אנ'), מינסוטה) Washington Avenue Warehouse (אדינה (אנ'), מינסוטה) אולפני סאנסט סאונד (אנ') Ocean Way Recording (הוליווד, קליפורניה) Monterey Sound (גלנדייל, קליפורניה) קרון משא מתנייע של דיטר דירקס (אנ') (פריז) | |||||
סוגה | R&B • פאנק (Funk) • מוזיקת נשמה • רוק • אוונט פופ (אנ') • פופ פסיכדלי | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 80:06 | |||||
חברת תקליטים | וורנר ברדרס רקורדס • פייזלי פארק רקורדס (אנ') | |||||
הפקה | פרינס | |||||
| ||||||
|
Sign o' the Times (מסוגנן תכופות כ־Sign "☮︎" the Times, ובעברית: סימני הזמן) הוא אלבום האולפן התשיעי של המוזיקאי האמריקאי פרינס. הוא יצא לאור כאלבום כפול ב־30 במרץ 1987 על ידי "וורנר ברדרס רקורדס" ופייזלי פארק רקורדס (אנ'). היה זה האלבום הראשון שהוציא פרינס מאז פירק את להקתו, הרבולושן (אנ'). השירים הוקלטו בעיקרם ב־1986 ותחילת 1987 ויועדו לשלושה אלבומים שבסופו של דבר נגנזו: Dream Factory (אנ'), האלבום שתוכנן לצאת בשם העט והאלטר אגו של פרינס באותן שנים Camille (אנ'), והאלבום המשולש (שבחלקו הגדול התבסס על שני האלבומים לעיל) Crystal Ball (אנ')[1]. פרינס נאלץ להתפשר עם חברת התקליטים, שסירבה להוציא לאור אלבום משולש, וקיצץ מן האחרון חומר[2]. התוצאה הייתה האלבום הכפול Sign o' the Times, שהקיף מגוון רחב של סגנונות מוזיקליים, ובכללם פאנק, מוזיקת נשמה, פופ פסיכדלי, סינת'פופ, ג'אז, אלקטרו ורוק.
כמו ברבים מאלבומי שנות ה־80 של פרינס, גם ב־"Sign o' the Times" נעשה שימוש נרחב, במרבית השירים, במכונת תופים מסוג Linn LM-1 (אנ'). נוסף על כך, שירים רבים כוללים תזמור מינימלי ושימוש בדוגם צלילים (החדשני ביותר באותה העת) מסוג Fairlight CMI (אנ'). ארבעה מבין השירים הבולטים של האלבום, "Housequake", "Strange Relationship", "U Got the Look" ו־"If I Was Your Girlfriend", כוללים עיוותי קול כתוצאה מהסטה בגובה קול הזמרה לקול גבוה יותר — הקול של "Camille".
הוצאת האלבום לוותה בהוצאת סרט הופעה באותו שם (אנ'), שזכה לביקורות חיוביות. שני הסינגלים הראשונים מבין ארבעת הסינגלים כוללים תכנים של מודעות חברתית. האלבום הגיע למקום השישי במצעד בילבורד 200[3] והוסמך למעמד אלבום פלטינה על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי ארבעה חודשים לאחר יציאתו לאור[4]. הסינגלים "Sign o' the Times", "U Got the Look" ו־"I Could Never Take the Place of Your Man" הגיעו כולם ל"עשרת הגדולים" בבילבורד הוט 100[5]. בעקבות מותו של פרינס ב־2016, האלבום נכנס מחדש לבילבורד 200 במקום ה־20.
אף על פי שלא הצליח מבחינה מסחרית כמו "Purple Rain", "Sign o' the Times" קיבל את הביקורות הטובות ביותר מבין אלבומיו של פרינס. הוא דורג בכמה פרסומים תקשורתיים כאחד מהאלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים. מיכלאנג'לו מאתוס, מבקר "רולינג סטון", תיאר אותו במילים ”הדוגמה השלמה ביותר של רוחב היריעה האומנותי [של פרינס], וללא ספק ניתן לטעון לגביו שהוא האלבום הטוב ביותר של שנות ה־80”[6]. "רולינג סטון" דירג אותו במקום ה־45 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים שפרסם ב־2020[7], לאחר שהיה מדורג במקום ה־93 ברשימה המקורית שפרסם המגזין (ב־2003)[8]. האלבום היה מועמד לפרס גראמי לאלבום השנה בטקס פרסי הגראמי ה־30, והסינגל "U Got the Look" היה מועמד לשני פרסים באותו טקס[א][9]. ב־2017, האלבום הוכנס להיכל התהילה של גראמי (אנ')[9].
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם פרינס בבילבורד200
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם פלטינה בארהב
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם בילבורד הוט100
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם רולינג רשימת 2020
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם רולינג רשימה מקורית
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם גראמי פרינס
שגיאת ציטוט: נראה כי בדף קיימות תבניות "ביאור" אך לא תבנית "ביאורים" להצגתן.