סינגל בביצוע טקס ריטר | |
יצא לאור |
1952 ![]() |
---|---|
כתיבה |
נד וושינגטון ![]() |
לחן |
דימיטרי טיומקין ![]() |
![]() ![]() |
"The Ballad of High Noon" (בעברית: הבלדה של "בצהרי היום"), הידוע גם בשם "High Noon", או בשם "Do Not Forsake Me, O My Darlin’" ("אל תנטשי אותי, יקירתי") לפי שורת הפתיחה שלו, הוא שיר שיצא לאור ב-1952. את מילות השיר כתב נד וושינגטון והלחין דימיטרי טיומקין.
זוהי נעימת הנושא של הסרט "בצהרי היום", שמושמעת לאורך כל הסרט. את השיר מבצע בסרט טקס ריטר. ב-1952 זכה השיר בפרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר.[1] ריטר ביצע את השיר בטקס חלוקת הפרסים.[2] השיר הוא על אודות הדמות הראשית בסרט, ויל קיין (בגילומו של גרי קופר), והדילמה של אשתו הטרייה, איימי פאולר קיין (בגילומה של גרייס קלי), שנוטשת אותו בשל בחירתו להישאר בעיירה ולהילחם, במקום להימלט יחד איתה אחרי החתונה שלהם. השיר מתייחס לכך שהוא לא יכול לחיות איתה בביטחה כל עוד הוא לא מחסל את האיומים שקיימים נגדו. הוא רוצה שהיא תישאר לצדו עד שהכל ייגמר, ושלא תוותר עליו. מילות השיר מבשרות את הקטע האחרון של הסרט, שבו איימי חוזרת ועוזרת להציל את ויל.
מבחינה מוזיקלית "The Ballad of High Noon" זכה לשבחים לא רק על השתלבותו בפסקול הסרט "בצהרי היום", אלא גם התייחסות המילים לנושאים של כבוד וחובה, שמאפיינים את הסרט. השיר דורג במקום ה-25 ברשימת מאה שנים... מאה שירים. ארגון כותבי המערבונים של אמריקה בחרו בשיר כאחד ממאה שירי המערבונים הגדולים בכל הזמנים.[3]
{{cite web}}
: (עזרה)