The Final Cut

The Final Cut

אלבום אולפן מאת פינק פלויד
יצא לאור	21 במרץ 1983 (בריטניה) 2 באפריל 1983 (ארצות הברית)
הוקלט	יולי-דצמבר 1982
סוגה	רוק מתקדם
שפה	אנגלית
אורך	43:27
חברת תקליטים	Harvest (בריטניה) Capitol (ארצות הברית)
הפקה	רוג'ר ווטרס, מייקל קמן, ג'יימס גוטרי
כרונולוגיית אלבומים של פינק פלויד A Collection of Great Dance Songs (1981) The Final Cut (1983) A Momentary Lapse of Reason (1987)

The Final Cut (החיתוך האחרון) הוא האלבום ה-12 של להקת הרוק המתקדם פינק פלויד. האלבום ראה אור בשנת 1982 בבריטניה ושנה לאחר מכן בארצות הברית. בבריטניה האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים ובארצות הברית למקום מספר 6. הוא נודע בעקבות הטקסטים הנוקבים שבו המעבירים ביקורת קשה על פוליטיקה, ממשלות, ומלחמות. ב-23 במאי 1983, הפך האלבום לאלבום זהב וזמן קצר לאחר מכן לפלטינה, ובשנת 1997 הפך לדאבל פלטינה. אלבום זה הוא היחיד של הלהקה שכולו נכתב והולחן על ידי רוג׳ר ווטרס בלבד.

האלבום היה האחרון לפני עזיבתו של רוג'ר ווטרס את הלהקה. כל האלבום נכתב והולחן על ידי ווטרס, ודבר זה יצר מחלוקות וריבים בתוך הלהקה, עד כדי כך שדייוויד גילמור, שהשתתף רק בשני קטעים באלבום, התפרץ על ווטרס ואמר "כשתצטרך גיטריסט, קרא לי."

למעשה, באלבום זה כמעט ולא הייתה השתתפות של שאר חברי הלהקה מכיוון שווטרס דחה אותם, והביא נגנים אחרים במקומם. מעשה זה ערער את הביטחון של מתופף הלהקה ניק מייסון וקלידן הלהקה ריצ'רד רייט (שלא השתתף באלבום כלל), שלא האמינו ביכולת שלהם.

האלבום מדבר על מלחמה ועל תאוות המלחמה של השלטונות המושחתים, והוא מעין המשך לאלבום הקודם "The Wall". באלבום מועברת בגלוי ביקורת על שליטים שונים בעולם, ביניהם מרגרט תאצ'ר ומנחם בגין. ווטרס הקדיש את האלבום לאביו אריק פלטשר ווטרס שנהרג במבצע כושל במלחמת העולם השנייה. בהוצאה השנייה של האלבום ב-2007 אפשר לראות שבגב העטיפה רשום: "to eric fletcher waters".

לחלק משירי אלבום זה נוצרו וידאו קליפים, שאוגדו ביחד לסרט אחד, באורך של 19 דקות, שנשא את שמו של האלבום.